חודש שעבר יצא לי לבקר במדינה שכנה, כזאת שלא צריך להמריא אליה. מאז הפעם האחרונה שזה קרה, חלפו משהו כמו איזה 22 שנים אבל הנסיבות אז היו שונות. מפה לשם, אמנם גם הפעם פתחו שערים, אלא שהפעם הייתי בלנדרובר דיפנדר. כי בכל זאת, הימים אחרים.

אז לאחר 30 שנות שלום וביקור אחד, גמאנו הדיפנדר ואני 750 ק"מ. ונראה לי שבתוואי הזה שחלקים גדולים ממנו אינם קלים לתנועה, לא יכולתי לבחור פרטנר טוב יותר ממנו. הוא, אגב, ממש כמוני – קצר, נטול מותרות יוקרה ובעיקר סקסי בטירוף. 

את הכתבה המלאה על המסע תוכלו לקרוא במגזין הבא-הבא (450) שעתיד להיות חגיגי במיוחד, אבל עד אז אספר כי חוקי התנועה בירדן הם בעיקר קווים מנחים, קו לבן רצוף הוא אלמנט גרפי על האספלט, תמרור אין כניסה הוא בעיקר ציור נאה ורמזורים הם תאורת אווירה. השטח לעומת זאת... לא פחות ממדהים. הנוף הבתולי שיד אדם לא השחיתה אותו, ההרים המהממים ודיונות החול הצהובות והכתומות, הכל פשוט מדהים ביופיו. ויש הרבה ממנו. ויהיה עוד הרבה (בכתבה).  

אוהד אלגוב בירדן
צילום: אוהד אלגוב
 

ציפינו ליותר

יונדאי איוניק 6 הוא רכב מרשים. עשינו לו מבחן (ראו כאן), אבל הוא אינו מושלם. איכשהו, המוצרים האחרונים של יונדאי מרשימים מאוד ובו-זמנית גם מאכזבים. איוניק 5 לדוגמה הביא עמו עיצוב מרענן ותא נוסעים אוורירי, ומצד שני כיול המתלים לא התעלה מספיק. יונדאי איוניק 6 מעוצב באופן ייחודי, אלגנטי מאוד ושונה מכל מה שראינו בתקופה האחרונה לפחות, וגם כאן עבודת המתלים אינה טובה מספיק. וכאן ובניגוד לאיוניק 5, איכשהו נשמעים יותר רעשים, דבר שבלט על רקע העובדה כי בידוד הרעשים במוצרים האחרונים של הקונצרן היה לא פחות ממעולה. וכאן, עם מקדם גרר של 0.22, שמענו רחשי רוח... ואני שואל, לא חבל?

יונדאי איוניק 6
צילום: עזרא רפאל
 

עיר שחוברה לה יחדיו

ביקרתי בברלין לא מזמן, וניצלתי ביקור זה לביקור באירוע ולביקור באתר. הראשון הינו אירוע קצה בכל הנוגע למכוניות המונעות בחשמל, הנעת העתיד – מרוץ פורמולה E. השני היה מפגש עם מיטב הקלסיקה מונעת הבנזין בחניון ייעודי ויחיד במינו.

הראשון הוא אירוע מורכב לחובב הגה ומרוצים, שכן היכולת מרשימה ואני מדבר הן על התאוצה-בלימה והן על המהירות בה תקפו את עיקולי המסלול (מסלול המראה ישן). היכן פחות מרשים? ובכן, כל המכוניות זהות ואין לקבוצות מקום ליצירה משלהן (כמו בפורמולה 1). בנוסף, ניתנות נקודות לא רק למהירים ביותר, אלא גם למי ששמר יותר על הסוללה. לדעתי, רבותיי, זה פשוט שגוי.

האתר הביא עולם מוטורי הפוך – חניון (תחנת טראם ישנה), בו מאחסנים מכוניות של אספנים, קלאסיות משוגעות יותר ומשוגעות פחות. יש שם למבורגיני קונטאש, שלל דגמי פרארי, פורשה לכל דורש ואפילו מרצדס 300 SL כנפי שחף, גם בגרסת קבריולה. והשוס הוא שכל הטוב הזה בחינם. זאת אומרת כמבקר, לא מאחסן. על המרוץ ועל האתר בהמשך המגזין.

פורמולה E
צילום: fia
 

אנחנו בליינים מוטוריים

בלה מאן יציינו 100 שנים למרוץ 24 השעות, וזו תהיה חתיכת חגיגה. אנחנו הולכים להיות שם ולסקר עבורכם את כל האירוע, כמו שצריך, לאורכו ולרוחבו. שלושה נציגים נהיה שם, וננסה ככל שנוכל להביא כתבה מקיפה ככל שאפשר. זוכרים את הגיליון החגיגי (450)? השאיפה שכל זה יופיע בו כמו שאני מפנטז.

לה מאן 100 שנים
צילום: לה מאן